התמודדות עם נוער מתבגר
נכתב ע"י אפרת חברון,
עו"ס ומטפלת במרכז מבט
גיל הנעורים הינו גיל מעבר. זוהי תקופה בה המתבגר או המתבגרת נמצאים בשינוי מגיל הילדות לגלי הבגרות. זוהי תקופה ארוכה של חמש עד שמונה שנים, בה המתבגר עסוק בלבסס את זהותו העצמית, ניפרדותו מהוריו, בדיקת גבולות, הכרות עם עולם המבוגרים, שינוי גופני ועוד.
המתבגר עסוק בשאלה רבת משמעות עבורו והיא, עד כמה ביכולתי לבחור עבור עצמי ועד כמה הורי בוחרים עבורי. זוהי שאלה מהותית שכן היא חלק חשוב ביותר בהתהוות של האישיות החדשה שלו בגיל זה. על ההורים שלעיתים עומדים חסרי אונים מול דרישות המתבגר, להיות מתונים ושקולים.עליהם לשקול ולדון ביניהם מה ניתן לנער לבחור בעצמו ומה הוא "ייהרג ובל יעבור". חשוב לציין שעמדה משותפת של שני ההורים חשובה כאן במיוחד. יש לשוחח עם הנער בזמן מתאים ורגוע ולאפשר משא ומתן עימו, על בקשותיו.
כך הנער מקבל הרגשה שהוריו אכפתיים ומאזינים לו, אך מאידך לא מאפשרים לו כל מה שליבו חפץ.
למעשה נוצר איזון חדש בין הנער וההורים: זו אינה מערכת יחסים בין הורים ובין ילד צעיר, וגם זו אינה מערכת יחסים שבין שני מבוגרים. זוהי תקופה עדינה ורגישה שבה גם הנער וגם ההורים זקוקים ל"חישוב מסלול מחדש" וללמוד כיצד לאזן את מערך הכוחות ביניהם.
במקרה של מאבקי כוחות רבים וכואבים, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי
